מי מאיתנו לא ביקר במערה הכחולה באי קפרי. בכתבה שלפניכם תמצאו את סודותיה של המערה, תתרשמו מאגדות ושדים “שביקרו” בחלל המערה או בקירבתה, אך בעיקר תיהנו מנופים מרתקים של אחד האיים המתויירים בתבל.
המערה הכחולה

המעבורת הגדולה, נכנסה אט אט אל ה”מרינה גרנדה” באי קפרי. הים היה שקט ורגוע, ניתן היה לראות את קרקעיתו, במים הכחולים והצלולים. מאות התיירים כבר עלו אל הסיפון העליון, נדחפים אל דפנןת המעבורת בינסיון נואש, למצוא זווית צילום טובה יותר. מנגד, הזדקרו צוקיו הלבנים של האי קפרי, הבתים הסמוכים לנמל, בלטו בצבעים העזים. אדום, ירוק, כחול, אך בעיקר, הרבה הרבה לבן. אכן מראה כל כך יפה של אחד האיים הכל כך מפורסמים בעולם, אי שהוא מושא וחלום לכל תייר, שכבר בעת העתיקה, בשל אקלימו הנוח, מיקומו האידאלי בסמוך לחוף האמלפיטני ונאפולי, צוקיו הלבנים המזדקרים מהים התיכון והצמחייה שלו, הפך מקום משכנם של שני קיסרים רומיים מפורסמים, אוגוסטוס וטיבריוס. הרהרתי בהם ובחותרים היגעים, שהניפו משוטיהם על פני הים הכל כך כחול, מיוזעים ומתנשפים בדרכם, בהפלגה,מנאפולי אל האי. הזדהתי עם הקיסר טיבריוס, שבחר לבלות כאן את שלהי חייו בוילה ג’וביס Villa Jovis.
המעבורת גלשה אל הרציפים העמוסים במרינה גרנדה, בהם התרוצצו אנשי הנמל בשעה שקלטו את החבלים שנזרקו מהמעבורת אל ידיים מגוידות ושזופות, שליפפו אותם אל עמודים נמוכים, מחלידים. ים האדם החל לנוע אל הפתח וממנו דרך גשרון עץ אל הרציף הצפוף. מרגע שנוחתים רגליכם באי, נראה שאין לכם ברירה, אלא ליפול כפרי בשל בידיהם של אנטוניו, מיכאלו, רוברטו ואחרים… אותם נפשות איטלקיות, לבושות בבגדים לבנים, מגוהצים בקפידה, שלראשם, כובע קברניטים, עם סמל מוזהב נוצץ בחזיתו. אלה הם אותם גברים חסונים, לעיתים מאוד מבוגרים, שפניהם, צרובים משמש ים תיכונית, האורבים לכם מיד עם הגיעכם לקפרי במטרה להשיט אתכם לפתחה של המערה הכחולה, המכונה בפניהם . Grotta Azzura כל אחד מהם נראה, לפחות כמו קברניט של אוניית פאר, אך למעשה, הם בעליה של סירת מנוע שטוחה ופשוטה שעשרות כמוה, עוגנות במרינה, במטרה להעביר את המסה התיירותית מהמרינה גרנדה, לפתחה של המערה הכחולה. לעולם לא הצלחתי להבין מה גורם להמוני התיירים הגודשים את האי להגיע למערה הכחולה, עוד בטרם דרכה כף רגלם על האי. פרסומה הרב או הצלחתם של בעלי הסירות לשכנע את התיירים שהם עומדים לזכות לחוויה אותה לא ישכחו שנים רבות.
נראה כי שתי התשובות נכונות.
מרגע הסכמתכם, תמורת תשלום של 10 יורו, לעלות לסירה ,ולשוט בדרככם מהמרינה גרנדה אל המערה הכחולה, נראה שנכנסתם אל מלכודת תיירותית. מלכודת, נפלאה, ידועה מראש, מתוכננת היטב, שאני חייב להודות, טרם ראיתי אנשים שכה נהנו להיכנס אליה. הסוד הזה לא נסתר מעינהם של האיטלקים ולכן הם ממשיכים לפתח ולשכלל את ה”מלכודת הנפלאה”.
הים היה שקט, השמש קפחה על הראשים. אגב זהוא תנאי בל יעבור. אם הים אינו שקט והשמש מוסתרת על ידי עננים, אפילו זקני המרינה גרנדה, לא יעזו לשכנע אתכם לעלות לסירותיהם. גם הם יודעים שהמערה הכחולה תיראה מאוד אפורה וחשוכה ללא שמש וים רוגע. אך היום זורחת השמש, הסירה מחליקה על הים השקט, רק רעש מנוה מפר את השלווה. צוקי האי מזדקרים מעלינו, מבהיקים בלובנם, בולטים כל כך במפגש המרהיב עם מי הטורקיז של הים התיכון. אל תטעו אנו לא לבד. כמעט כל מי שפגשתם במעבורת מפליג לעבר המערה. לאחר כ 10 דק’ נעימות של הפלגה מאטה סירת המנוע את מהירותה וקברניטנו מכוון את חרטומה לעבר קבוצת סירות נוספות העוגנות לפני פתח המערה.
כן את זאת שכחו ומר לנו מארחינו האיטלקים.משך העגינה במהלך ההמתנה לתור הכניסה למערה יכול להמשך לעיתים 20 דק’ עד למחצית השעה. אך בזאת טרם נאמרה המילה האחרונה. פתחה של המערה כל כך צר ונמוך, שברור לכל שסירתנו לא תוכל להיכנס לתוכה. הפתרון, כל כך פשוט, כל כך איטלקי וכל כך מאורגן, כמו “סינדיקט” שמתנהל על פי כללים ברורים, שאף אחד אינו מעז להפר אותם. כל שנותר לעשות הוא להעביר אתכם מסירתו המרווחת של קברניטנו אל סירת משוטים צבעונית, קטנה, היכולה להכיל, שנים, שלושה מטיילים, לא יותר. ההפתעה הנוספת היא הבקשה האדיבה לתשלום. כן, כך סתם בלבו של הים, כפי שרק איטלקים יכולים, הנכם נדרשים גם לשלם וגם להיפרד מהנוחות היחסית של הסירה אתה הגעתם למערה הכחולה. ידיים חסונות, לופתות אתכם, וכהרף עין אתם מועברים לסירה קטנה, ממתינים לתורכם להיכנס למערה. לא פעם, בניסיון להעביר נוסעים מהסירות הגדולות לסירות הקטנות, נופלים אנשים אל מימי ו הצלולים של הים התיכון, תוך כדי השמעת צווחות רמות, ומיד כהרף עין, במיומנות וניסיון רב שנים, מועלה התייר או התיירת שנפלו, שוב אל הסירה המתנדנדת, נטפי, מים רועדים עד לשד עצמותם, חיוורים, מהלם החוויה שעברו.
האמינו לי גם חוויה נדירה זו, אסור שתגרום לכם לוותר על השיט והכניסה למערה. עם הגיע תורכם, ולקולו הרועם של המשיט החסון, אתם מתבקשים, לשכב לאחור על קרקעית הסירה
וכהרף עין, מחליקים לליבה של המערה הכחולה. מקום קסום הלקוח מעולם הדמיון.
אורכה של המערה כ 60 מ’ ורוחבה כ 25 מ’. קרני השמש חודרות אל המערה דרך פתחה התת קרקעי, ושבירתם, יוצרת את הצבע הכחול המדהים. בדרך כלל תזכו לשמוע את משיט הסירה שלכם, שר לכם שיר נפוליטני כזה ו אחר, לא כדי שתתרשמו מקולו, אלא במטרה להמחיש לכם
את האקוסטיקה המדהימה, המצויה בחללה של המערה הכחולה. אם לא ישמע קולו הערב של המשיט, האזינו לקולם של טיפות המים הנופלות אל פני המים השקטים של המערה. גם זו מוזיקה, קסומה שבשילוב עם האור הכחלחל המציף את חלל המערה, יוצר תחושה עילאית של מסע אל נוף קסום בעולמות קסומים ורחוקים. בימים בהם הים רוגע, ללא גלים, נראות הסירות בתוך המערה הכחולה, כאילו הן “צפות” בחלל והמראה כה מרהיב.
יופייה וייחודה של המערה הכחולה, גרם לקיסר טיבריוס להפוך אותה לנימפאון. חלל יפה ששימש כמזרקה ואולם רחצה. במשך שנים נשכחה המערה הכחולה, ומטיילים לא ידעו על קיומה. מזלנו הוא שהאי קפרי משך אליו סופרים אומנים וציירים רבים. כך הגיע לאי גם הסופר הגרמני אוגוסט קופיש August Kopish , שיחד עם חברו ארנסט פרייס ודייג מקומי בשם אנג’לו
פררו, גילו את המערה ב 18 באפריל 1826. עד אז נמנעו תושבים מקומיים ותיירים מלהגיע אל המערה, למרות שידעו על קיומה, מחשש למפגש לא מעודד עם מפלצות ורוחות שהסתובבו במערה
ובסביבתה. את השמועות על מפלצות, ענקים ורוחות רעות, הפיצו כנראה, דייגים מקומיים שבמשך שנים, האמינו בקיומם של אותם יצורים אימתניים. חפירות ארכיאולוגיות, ימיות, שנערכו בסביבת המערה ובקרקעיתה, חשפו ממצאים רבים מהתקופה הרומית ובמיוחד מתקופתו של הקיסר טיבריוס. אכן ידע הקיסר הדגול לנצל את יופיה של המערה לצרכין כבר לפני כ 2000 שנה.
עומדות בפניכם מספר דרכם כדי להגיע אל המערה. הדרך המקובלת היא הדרך הימית. 10 דק’ הפלגה מהמרינה גרנדה. אתם יכולים להתקשר ולהזמין מקומות מראש בחברת Gruppo Motoscafisti, בטלפון 081-8375646. אפשרות שניה, לעלות על אוטובוס העושה דרכו במהלך כ 15 דקות אל Terminus ב Viale Tommaso De Tommaso , 50 מ’ מפיאצה ויטוריה Piazza Vittoria.
אפשרות נוספת היא הליכה רגלית של כשעה לאורך Viale De Tommaso ו Via Pagliaro.
מאנא קפרי אתם יכולים להגיע למערה בהליכה רגלית האורכת כ 35 דקות דרך vigna ו Veterino אל המערה, וממנה חזרה בשביל תלול.
הפלגות לאי קפרי, יוצאות מדי יום מנאפולי ונמשכות שעה ורבע. את המעבורות מפעילה חברת Caremar, ממזח Beverello. תוכלו להגיע מנאפולי לקפרי גם באמצעות רחפות מהירות הגומעות את המרחק ב 50 דקות.
המלצתנו, הפליגו וחזרו מסורנטו ואליה, היא יותר רומנטית ויפה מנאפולי ותשמש לכם נקודת התחלה נוחה יותר לטיולים במים הכחולים של המפרץ האמלפיטאני. מסורנטו יוצאות מדי יום מעבורות שמפעילה חברת Caremr . משך ההפלגה כ 45 דקות. את הרחפות העושות דרכם לקפרי ב 20 דקות, מפעילות חברות Alilauro ו Navigazione Libere.
המערה הכחולה היא אומנם היהלום שבכתר בביקורכם באי קפרי אך אסור לכם להחמיץ מקומות נוספים לביקור ברחבי האי.
כדי למצות את יופיו של האי, עליכם להעפיל אל מונטה סולארו Monte Solaro. קחו את האוטובוסים הקטנים בצבעי הכתום של חברת האוטובוסים של האי קפרי ותיהנו מנסיעה בנוף עוצר נשימה ובדרך מתפתלת מהמרינה גרנדה אל מונטה סולארו. תמורת 12 יורו שהתמורה עבורם היא מלאה, אתם זוכים לעלות לפסגת האי, תלויים, בין שמים לארץ, ישובים לבדכם על כיסא בודד מתנדנד, נהנים מנוף של גנים, טראסות מטופחות, בוסתני פרי, עיירות לבנות שמים כחולים ובעיקר… שקט שכה נדיר הוא בימנו.
עם ירידתכם מרכבל הכסא,פנו אל עמדות התצפית החושפות בפניכם את היפים שבמראות איטליה. לפניכם, כמו על כף היד, מונח מפרץ נאפולי, חצי האי האמלפיטאני, והרי קאלבריה והאפנינים. מבט מטה, יחשוף בפניכם מאות מטרים של מצוק תלול הנופל אל הים הכחול, עליו נעות, סירות מנוע קטנות, המטיילות ביינות למפרצים החבויים, המערות והצוקים המתנשאים מהים.
אם רוחו של הסופר השוודי אקסל מונטה מלווה אתכם, ואתם עדין זוכרים את אווירת האי מספרו, מגילת מיקלה, בקרו בוילה סן מיקלה Villa San Michele ובתום הביקור בוילה שנבנתה במאה ה19 תוכלו ליהנות מנוף מרהיב ממרפסת התצפית ה”תלויה” מעל הים. הר טיבריוס, איי פאראליוני ומראה המרינה גרנדה ממנה ואליה יוצאות ובאות המעבורות הנראות מכאן כמו קופסאות גפרורים, הוא מראה שייחרט בליבכם עוד שנים רבות.
בקרו גם בעיר קפרי, בה תוכלו לפגוש גם את המקומיים, לצפות על המרינה גרנדה, להלך בסמטאות העיירה שבתיה מסוידים לבן ולנסות להבין הכיצד קפצו המחירים אל על, ברחובות הראשים כ Via Le Botteghe הגדוש בחנויות וחלונות ראווה של מיטב המעצבים האיטלקים. להתאוששות, מומלץ ליהנות מישיבה באחד מבתי הקפה הרבים המצויים בכיכר אומברט Umberto.

אם חפצים אתם להישאר באווירה הקסומה של המערה הכחולה, המשיכו לטייל בחוף האמלפיטאני, בכביש היפה ביותר בעולם, שהוכרז על ידי ארגון אונסקו של האום, אתר “מורשת עולם”. הכביש שמספרו במפה S163, מתפתל ונמתח מהעיירה סורנטו במערב עד סלרנו במזרח.
מעט קשה לנוע בכביש בשל הפיתולים הרבים והנטייה הטבעית להתבונן בנוף המרהיב במקום להתבונן בנתיב הנסיעה. מימינכם, צוקים תלולים הנופלים בפיתאומיות אל מימיו התכולים של הים התיכון, ומשמאלכם מצוקי גיר חלקם חשופים, חלקם מיוערים. לאורכה של הדרך תוכלן לפגוש עיירות קייט ונופש ידועות של חוג הסילון האיטלקי ומנגד עיירות וכפרי דייגים צבעוניים
שהזמן בהם עמד מלכת. הגברים צובעים את סירותיהם, יוצאים אל מרחבי הים הפתוח, נשותיהם מבשלות את שלל פירות הים והדגים הטריים הניצודים מדי יום. מצוקת הקרקע כל כך חריפה בין סלרנו לסורנטו שהבתים שנבנו בצפיפות, בתקופה הסארצ’נית, ככפרי כיפה, כמעט שאינם מאפשרים חיים נורמליים. מה שנראה לנו כל כך ציורי ורומנטי, הופך לעיתים לסיוט, כאשר שני כלי רכב הבאים אחד מול השני בפיתול צר התלוי על פני תהום של מאות מטרים, נאלצים לתמרן קדימה ואחורה, תמיד מלווים בקריאות של מקומיים המכוונים ומנסים לעזור ביציאה מהסבך. לעיתים בסיבובים החדים, אתם יכולים לצפות פנימה אל תוככי הבתים של המקומיים, עד כדי כך צרה ומאוכלסת בתים היא הדרך. מצוקת הקרקע גררה גם מצוקת חנייה והתושבים נאלצים להחנות רכבם לאורכה של הדרך האמלפיטנית, הרחק מבתיהם ולהמשיך משם לביתם ברגל. לעיתים תוך כדי עליה תלולה או ירידה קשה במדרון. במרכז העיירות האמלפיטניות תמיד תוכלו לראות את הכיפות הצבעוניות של הכנסיות הרבות, כולן בסגנון סראצ’ני, מוסלמי, שעיקרו, אריחים צבעונים משובצים על הכיפות.
קשה שלא לראות כאן את ההשפעות המוריות ספרדיות. רוב המטיילים המגיעים לאזור, חולפים בנסיעה איטית את הכביש ממזרח למערב או בכיוון הפוך, ומסתפקים בזאת. אנו מציעים לכם לחוש את העיירות והכפרים ולרדת בדרכים צרות ותלולות מהכביש הראשי אל חופי הים ומרכזי העיירות.

אמלפי, ששמה נודע בעולם כמרכז ניווט ומפות ימיות היא דוגמא נפלאה לאפשרות לשלה בין טיול ומראות נוף ים תיכוניים למסלולי הליכה רגליים.
ממרכז העיירה בת כ 5000 התושבים, מהכיכר בה מצויה הדואומו, נמתחים הרחובות Via Genova , Genova ו Capuano. המשיכו בו לכיוון צפון, הרחובות יתפתלו , יהפכו צרים, ויובילו אתכם אל עמקים מוריקים, בהם מגדלים המקומיים את עצי הלימון. מעולם לא תראו גודל כזה של לימונים. המשיכו עם השבילים הרחבים העולים בינות לבתי המקומיים, ומטעי הלימונים והדרך תוביל אתכם אל שביל עפר. כאן אתם נפרדים מתושביה של אמלפי ומתחילים לעלות עם השביל בתוך בוסתן יפה של עצי פרי, תאנים ועצי אדר מגודלי קומה שבינותיהם תוכלו לראות את שרידיהם של תחנות בית הבד הקמח והנייר של תושבי המקום, שפעלו כאן עד לפני כמה עשרות שנים והונעו על ידי מי הנחל הזורם לאורכו של השביל. בעונת האביב שוצפים כאן מפלי מים
וההרגשה היא שאתם נמצאים בלבו של נוף אלפיני ולו בדרומה של איטליה. אם צרפתם אליכם מדריך מקומי, תוכלו להעפיל עם השביל עד לרוולו Ravello התלויה בין שמים וארץ בה תוכלו לבקר בוילה צ’מברונה שממרפסת התצפית שלה נשקף הנוף המרשים ביותר של מיצר סלרנו והדרך האמלפיטנית. הוילה נבנתה בתחילת המאה ה 19 על ידי לורד ויליאם בקט והיא שמשה מקום מפגש לסופרים בריטים מחוג בלומסברי.

לקינוח נסו את פוזיטאנו Positano שאולי מוכרת לכם מ”אופנת פוזיטנו” של חוג הסילון האיטלקי שטבע כאן, כמו במקומות אחרים באיטליה את המונח “דולצ’ה ויטה”. במקום בו אתם מטיילים, ישבו, פעלו, חגגו ופעלו,אישים מפורסמים. קוקטו, פיקאסו,נורייב סטאיינבק ואחרים. טיילו בינות לבתים הלבנים התלויים אנכית על המדרון ופנקו עצמכם באחת המסעדות או בתי הקפה הרבים המצויים על רצועת החוף הצרה של פוזיטנו. וכשיין סמוק או לבן בידיכם ואתם צופים בים הכחול, וקרניים של שמש אחרונות צובעות את הים בגוונים כהים, זכרו המערה הכחולה מקפרי שמיקומה באופק רחוק, מול פוזיטנו ואת המשפט האיטל קי “לראות את נאפולי…..” ןלחיות עוד ועוד בכחול הנצחי של המערה הכחולה והחוף האמלפיטני.

המלצות למסעדות באזור האמלפיטאני והאי קפרי

מריה גרציה, Maria Graziz- מסעדה קסומה, חבויה בתוך מפרץ של כפר דייגים קטן. נסו את מאכלי הים הטריים, סרטנים ודיונונים שיוגשו מטוגניםבשמן עמוק. הם יגיעו לשולחנכם, זהובים, פריכים וכל כך טעימים. כתובת Marina Del Cantone, Massa Lubbense (Na)
טלפון: 0818081011.

קפה בר מסעדה Fauno Bar, בכיכר המרכזית של סורנטו, מגישה קפה נפלא, במיקום המאפשר לכם לחוש את האווירה הנפלאה של אחת מעיירות הנופש של החוף האמלפיטאני.

מסעדת דייגים אלפונסו והים Alfonso&Mare . מקום מדהים, אל תטעו בפשטותו האוכל טעים ובמחירים עממים. נסו את ריזוטו מאכלי הים Rissoto con Peches טלפןן. 871091 ו 871018

מקס, Max- שילוב מנצח של מסעדה, גלריה של תמונות ומרתף יינות משובח. גם אם לא תסעדו כאן בשל המחירים,או כי לא מצאתם שולחן פנוי, כנסו כדי לראות את השילוב המופלא בין גסטרונומיה לעיצוב ואומנות. כתובת: Via Dei Mulini 22 Positano. טלפון: 39089875056.