אין עוד מקום בעולם שבו תוכלו לראות או לצפות ביערות גשם המצויים בשמורת הטבע הגדולה “ההרים הכחולים”. גילם של עצי האורן שנתגלו 65.000.000 שנה. הייתם מאמינים? קראו את הכתבה וצאו למסע מרתק אל שרידי יערות הגשם האוסטראלים
מסע אל יערות הגשם האוסטרלים
מההרים הכחולים ליערות קווינסלנד

להבי הרוטור של המסוק האוסטרלי הסתובבו במהירות כשברקע, קולו הנוהם של המנוע. המסוק עמד להמריא מקצה המצוק של אחד מקירותיו הזקופים של “ההרים הכחולים” Blue Mountains שבמדינת ניו סאות וילס לא הרחק מהעיר סידני. במסוק, משלחת מצומצמת של אנשי צוות האמורים לצלם בתחתית הקניון העצום, את אחד הסודות הכמוסים של יערות הגשם האוסטרלים, את אחד הסודות
השמורים של יבשת אוסטרליה. לפיכך הסכימו אנשי הצוות שעיניהם תהיינה מכוסות ברטייה, לאורך כל מסלול הטיסה. רטיות צהובות מכסות את העיניים, נקשרות היטב, דלת המסוק נטרקת במהרה וגוף המתכת של המסוק, עולה אל על, בנתיבו אל קרקעית הקניון כשרק הטייס יודע את מקום הנחיתה, ממנו יצא צוות הצילום כדי להגיע אל שרידי היער האוסטרלי.
כך כמו בסרט מתח מתפתח, מתבוננים הצופים הנלהבים הבאים אל בית הקולנוע ה”קצה” The Edge Cinema, ישובים בכיסאות מפנקים, אל מול מסך ענק הפועל בשיטת הMax Vision , בקורותיהם של חברי המשלחת העומדים לראות “יער מאובנים” מדהים שנחשף במקרה בחודש אוקטובר שנת 1994 . תגלית מדעית מרעישה שבבסיסה יער של אורנים שמדעני העולם סברו שנכחד לפני 60 מיליון שנה.

הסרט נעשה ומופץ משנת 1966 על ידי מוזיאון המדע והתעשייה של שיקאגו. צופים היוצאים לאחר ההקרנה מהאולם לא מאמינים למה שראו עיניהם. עצים חיים ונושמים מתקופה שבכדור הארץ עדין הסתובבו דינוזאורים, עצים שמלבלבים ופורחים כבר יותר מ 60 מיליון שנים בקרקעיתו של ה”מכתש הגדול” בהרים הכחולים. קבוצת העצים שנתגלתה ביער מכונה Wollemi Pine.

הגילוי המדהים של יער גשם כה עתיק, הכניס את שמורת הטבע Blue Mountain לרשימת ה World Heritage List רשימה של אתרים מכובדים לשימור של האו”ם המקנה לאותם אתרים חשיבות עולמית וקובעת כי יהיה זה אובדן ללא תחליף לכדור הארץ אם ייפגעו או יעברו שינוי כלשהו.
זו הסיבה שעיניהם של צוות המסוק שעמד לצלם את עצי האורן שגובהם מעל 60 מ’ היו מכוסות, עד היום יער האורנים העתיק הוא נעלם גדול לאלפי ומאות אלפי שוחרי טבע שהיו רוצים לחזות בשריד כה עתיק של יערות הגשם האוסטרלים.

סביר להניח, ועדויות ארכיאולוגיות אכן מאוששות את העניין, שהאוכלוסייה הילידית האבוריג’ינית חייה ופעלה בסביבת שרידי יערות הגשם האוסטרלים באזור ההרים הכחולים. כלי כתישה, משטחי אבן וציורים על אבן החול והסלעים העתיקים, הם עדות למזיגה בין טבע פראי לבני אנוש ותרבות מרתקת שידעה לכבד את סביבתה, ידעה לשמר את המקורות הטבעיים שהם בסיס לקיומה של כל תרבות.

ולכם הרוצים להגיע אל “השריד המצולם של יערות הגשם”, כל שנותר לעשות הוא להגיע ברכב או בטיול מאורגן היוצא מסידני אל שמורת ההרים הכחולים. הרים אלה הם חלק מ”הרכס החוצה הגדול”,
שרשרת הרים החוצה מצפון לדרום את שוליה המזרחיים של יבשת אוסטרליה.המרחק מסידני לשמורה הוא כ 65 ק”מ ובכבישים הטובים הנמתחים אליה, משך הזמן הוא לא יותר מאשר שעה ומחצה. ההרים נושקים לגובה של 1000 מ’ מעל פני הים ובשל סיבה זו משמש האזור מקום נופש פופולארי לתושביה האמידים של סידני, שלחלקם יש פיסת אדמה מוריקה, עליה הניחו בית קיץ עטור פרחים.

שמם של ההרים בא להם מהשמן המתאדה מעצי האקליפטוס ולעיתים יוצר ערפל בצבע כחול. למבקרים המגיעים לעיירה Katoomba קאטומבה, הנושאת שם אבוריג’יני מצפות אטרקציות תיירותיות רבות כשהמפורסמת ביותר היא Echo Point מרפסת תצפית, ממנה יכולים המטיילים לצפות לעברו של הנוף המדהים של ההרים הכחולים והמכתש הענק הנפער בתחתיתם. אך בעיקר להתרשם מצוק “שלשת האחיות” ה Three Sisters , תצורת נוף של שלושה צוקים תלולים שעברו תהליך בלייה מואץ ונראים כמו שלוש אחיות צמודות ומיותמות. האגדה המקומית מספרת שהסלעים היו במקור שלוש נערות אבוריג’ניות חטובות שניהלו בחשאי רומן עם בני השבט העוין והשכן והפכו על ידי מנהיג השבט לסלעים.

יתרונם של האוסטרלים, שהשכילו להכשיר בשמורה אמצעים כגון רכבל וקרונית המאפשרים לכל טייל באשר הוא להגיע אל הריכוז הגדול של היערות המצויים בתחתית המכתש. כל טייל באשר הוא יכול להגיע וללא סיכון אל מעבה הסבך האוסטרלי וליהנות משרידי יערות הגשם.

רכבל חדש הוכשר במקום, שבילי הליכה מוגדרים, מרוצפי עץ יוליכו אתכם ביינות לגזעי עצים הנוסקים לגבהים של עשרות מטרים. במיוחד יפים גזעיהם העבותים והנישאים של עצי ה Kauri המשתלבים כה יפה עם עצי המניפה Tree Fern הנראים כדקלים עם עלי שרך שעלוותם ירוקה בהירה. האזינו תוך כדי הליכה לקולות המים הניגרים מפלגים הזורמים בינות לעצים ובעיקר לקולות הציוץ של בעלי הכנף שבשמורה. ציפורי הלורי הנראות כתוכים על צבעיהם המרהיבים.

שטח השמורה המשתרע על שטח של 1.03 מליון הקטר מכיל יערות של עצי שרף, מינים של אקליפטוסים, ועצי גומי. במקומות רבים בשמורה הוכשרו שבילי הליכה המכונים באוסטרליה Bush Walking בוושווקינג, וההולכים בהם יכולים לפגוש בעצי אקליפטוס שהגזע שלהם נושק לגבהים של 90מ’ ויותר. זהו מחזה מדהים ותזכורת ליערות הגשם האוסטרלים שזכו בעבר בכמות גדולה יותר של משקעים.
ריבוי עצי השרף בעיקר האקליפטוסים מהווה בית גידול מצויין ליותר מ 400 בעלי חיים המוצאים את מזונם על העצים, בתחתית קניון המכתש או ביינות לצוקי אבן החול העוטרים את המכתש סביב סביב.
המפורסם והאהוב שבחיות השמורה, אותו תוכלו לפגוש הוא כמובן הקוואלה. יונק כיס החי על צמרות העצים, תוך שהוא ניזון מכמות בלתי נדלית של עלים ירוקים שהם המרכיב העיקרי של מזונו. כתוצאה מכך, ובשל העובדה שהקוואלה צמחוני הוא מנמנם רוב שעות היום כשהוא לופת בציפרניו את גזעי העצים, נראה כאילו כל רגע הוא נשמט מהם.

יערות הגשם האוסטרליים הם שריד של היבשת העתיקה, יבשת גונדוואנה שלפני 35 מליון שנים, נפרדה ממנה אוסטרליה ומאז היא יבשת נפרדת.
באותה תקופה הייתה אוסטרליה מכוסה ביערות גשם עבותים ומוריקים, יערות גשם של אקלים קר. בשל שינויי אקלים והתייבשות הדרגתית של היבשת ובשל בידודה הגיאוגרפי, נסוגו והצטמצמו יערות הגשם והיום ברובם, יערותיה של אוסטרליה הם אקליפטוסים ועצי שיטה שהצליחו לשרוד בתנאי האקלים החם יותר שפקד את היבשת האוסטרלית.

5% משטחה של היבשת מכוסים ביערות. ואם נזכור ששטחה הכולל של אוסטרליה הוא 7.687.300 ק”מר הרי שעדין שטחי היערות הם משמעותיים, מעל 400.000 קמ”ר של שטחי יער, מה עוד שהם מתרכזים בחלקה המזרחי של אוסטרליה גם בצפון וגם בדרום.

יער הגשם האוסטרלי היה בעבר באזור גשום סבוך, חשוך וגם לך שכמויות הגשם שירדו בהם נעו בין 1500 ל 2500 מ”מ בשנה ובהם התקיימו מאות זנים של בעלי חיים.
ליערות הגשם יש מבנה קבוע ומיוחד הבנוי מס’ מפלסים כשהמכנה המשותף- מיליוני צמחים שכולם משתתפים במרוץ האינסופי על אור ומזון.

המפלס הראשון מורכב מעצים שהתפתחו והצליחו להגיע לגובה של 60-150 מ’. עם הגיעם לגובה המסוים, הם מתחילים לצמח לרוחב תוך כדי יצירת חיפוי מעל היער. זהו המפלס החשוף ביותר אל השמש, אך מכיוון שהוא אינו רציף, חודרים אל מעבה היער רק 25% מקרני השמש.

המפלס השני מכיל עצים שגובהם הממוצע הוא 20 מ’. הם גדלים בצפיפות ונאלצים להיאבק על כל פיסת קרן אור המצליחה לחדור למעבה היער דרך עצי המפלס הראשון. לעיתים על העצים “לחכות” עשרות שנים עד שיוכלו להגיע לגובה הממוצע של 20מ’ וזאת בתנאי שחלק מהעצים של המפלס הראשון יקמלו וימותו.

כתוצאה מהמבנה הצפוף של שני המפלסים שמעליו, מקבל המפלס השלישי רק 6% מקרינת השמש. וכתוצאה מכך גדלים העצים “רק” לגובה של כ 10 מ’ .